• רות קורן

יום אפס סובלנות כלפי מילת נשים

עוד כמה שעות יצויין בעולם ה6.2.2020 כיום בינלאומי ל"#אפססובלנותלמילתנשיםוילדות" "אפס סבלנות למילת נשים וילדות" מזעזע נכון? למול אישה? לקחת ממנה את היכולת על גופה במובן הכי עמוק של המילה. להיכנס לתוך המקדש המקום הכי רגיש שלה ולחתוך משם את העינוגית לחבר את השפתיים על ידי חוט ומחט כדי שלא תוכלי להרגיש כלום יש עדיין מקומות בעולם שנשים גדולות עושות זאת לנשים קטנות כחלק מטקס חניכה שיבטי היום הזה מעלה מודעות לתופעה. בשנה האחרונה התחלתי לעסוק בריפוי מי-ני הוליסטי במגע ושיח עם הוא--גינה והבנתי משהו כואב כואב עד חתך שאנחנו נשים עצמאיות בשנת 2020 עדיין מלות בעולם מטאפיזי שלנו את עצמינו לא מוכנות להודות שאפשר לא מסכימות להרגיש דרך הגוף לא נותנות לעצמנו הזדמנות לוא-גינה שלנו יש כח חזק לא סתם מלו אותה בימים עברו פחדו ממנה.... חששו שנשים יגלו עצמאות.... שיקבלו בעלות על גופן.... נשים שכייף להן מידי מורדות.... נשים שמגלות איפה טוב להן קשה לשלוט בהן..... אז ברב ארצות העולם הנאור והחופשי מילת נשים היא אסורה אבל אתן יודעות מה קרה במקום שאיזו אשת שבט מבוגרת תמול אותנו אנחנו מלות את עצמינו עם קול פנימי שעוצר מהנאה שלא מרשה לנו לשיר בקול שאוסר עלינו לאמר את שעל ליבינו שעוצר אותנו מלהרגיש שלא מאפשר עונג שמשדר כאב ולא נותן מקום לחלום ואפשר אחרת לגוף שלנו יש יכולת לתת.לנו לעוף לפרוח מותר לשמוח מותר להרגיש מותר לשיר מותר לרצות עוד טוב מותר להשמיע קול מותר לחלום ולהגשים מותר פשוט מותר גם כשכואב

5 צפיות0 תגובות