• רות קורן

יום הגבר

יום הגבר הבינלאומי. אני עוד מעט בת 33 שנים שאני מסתובבת בעולם בפחד גדול מגברים בכאב מולם בחוסר העזה מלהיישיר מולם מבט במין בושה חבויה וזלזול עמוק בציפייה מהגבריות שלהם גדלתי בחברה החרדית שם יש הפרדה מאד ברורה בין גברים לנשים מערכות היחסים שלי עם גברים היו בעיקר דרך התבוננות.להתבונן עליהם נעזרת הנשים להתבונן עליהם שרים מברכים מתפללים להזדקק להם להוציא אותי ידי חובה בקידוד ההבשלה לקנא עד כאב בזכות שיש להם להיות פיתחתי יחסי קנאה שנאה עם גברים רציתי להיות גם והיה אסור כשהגעתי לגיל שמתחילים להתענין רומנטית בגברים התביישתי מאד לא היה לי מושג אייך לדבר איתם שנים לא תירגלתי מערכות יחסים עם גברים הם היו זרים לי מעבר לפרגוד למדתי עליהם רק מהתפקידים לא היה לי חבר בן הפרדה מוחלטת שנים הלכתי כך בעולם היחידים שהצלחתי לתקשר איתם טוב בסוף גיל העשרה היו גברים שאוהבים גברים שהיו מחוברים מאד לצדדים הנקביים שלהם. התחתנתי בלי להבין מה זה כבר אלו תכונות ראויות ואילו תכונות לא צריכות להיות ציפיתי ממנו להיות החברה הכי טובה שלי ציפיתי מעצמי לנהוג בו כמו אמא חומלת לא ידעתי את משחק החיזור ואז הגיע לי-שי וגיליתי גבר מהו רך ואינטימי וחזק וגיבור ומתמסר ורוצה לתת עוד ועוד וקשוב ושומר ומגן ושותף ואוהב יודע להיות נאהב זכיתי בגבר שהוא חלום אחרי שנים שלא ידעתי מזה גבר היום אני מסוגלת לפגוש גברים בקליניקה למסעות אל הגבריות שלהם מול אישה.מול עולם עם רוך נשי אז תודה תודה לאל שנתן לי את המתנה הזאת המתנה הכי מיוחדת שאישה יכולה לקבל בעולם גבר על מלא ועוד 3 גברים צעירים שגדלים פה בבית תודה

5 צפיות0 תגובות